מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות טו:א

אע"פ שחזר בו בתוך כדי דיבור וכו'. דברי רבי יוסי בתמורה דף כ"ה ופי' רש"י בתוך כדי דיבור כדי שאלת שלום רב לתלמיד ואמרי לה תלמיד לרב ע"כ אמנם התוס' ז"ל כתבו שם דהיינו כדי שאלת תלמיד לרב שלום עליך רבי דהא קי"ל תוך כ"ד כדיבור דמי והיינו כדי שאלת רב לתלמיד ע"כ. ונראה דמחלוקתם תלויה בההיא דפרק המרובה דף ע"ג גבי עדים זוממין דפריך לר' יוסי מהא ומתרץ אמרי תרי תוך כדי דיבור הוו חד כדי שאלת תלמיד לרב וחד כדי שאלת רב לתלמיד כי לית ליה לר"י כדי שאלת תלמיד לרב כדי שאלת רב לתלמיד אית ליה ע"כ מסוגיא זו מבוארת הקושיא לרבינו שפוסק כסתם דבהקדש לא אמרינן תוך כדי דיבור כדיבור דמי וכמ"ש ספ"ב דהלכות תמורה וכן הקשה הרב ש"ך בחו"מ סי' רנ"ה ס"ק ה' גם תמה על התוס' ומרן והראב"ד והרב ברטנורה עיין עליו וראיתי להמל"מ ז"ל שתירץ דס"ל דההיא סוגיא לאו הלכתא היא עיין עליו.

ולענ"ד נראה דהוה אפשר עוד דעדיפא מינה משני ליה דאף לפי שיטתו שלא רצה לחלק בין הקדש לעדים זוממין יש לחלק בין כדי דיבור לכדי דיבור אמנם לפי האמת ודאי שיש חילוק וכמ"ש רבינו בפירוש המשנה דבששה דברים לא אמרינן תוך כדי דיבור כדיבור דמי והיינו טעמא כמ"ש התוס' מצד חומרתם עיין עליהם ובהא היא דפליגו רש"י והתוס' כנ"ל: