מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות יג:יג

כיצד קומצין וכו' כדרך שקומץ כל האדם פושט אצבעותיו על פס ידו וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב פושט פס ידו. ובעיקר דינו של רבינו כבר עמד מהר"י קורקוס ז"ל ומרן ז"ל הליץ על רבינו דפסק כרב פפא דבתרא הוא עיין עליהם והדבר קשה מאד דאיך יחלוק ר"פ על שני ברייתות חדא ההיא דזו קמוצה וכו' ואידך מלא קומצו וכו' הא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו וקומץ וכו' וזה ודאי אינו כדקמצי אינשי ותו דאם איתא אמאי לא פריך תלמודא עליה דר"פ מהברייתא כי היכי דפריך אביי לרבא אלמא דמשבשתא היא ותו דגם בחפינה אמר רב פפא פשיטא לי מלא חפניו כדחופני אינשי משמע דאינה מעבודות הקשות ואי רבינו פוסק כר"פ בקמיצה היה צריך לפסוק כמותו גם בחפינה ובפ"ד דעבודת יום הכיפורים פסק רבינו שזו היא עבודה קשה שבמקדש וכבר עמד בכל זה בספר עבודת ישראל ז"ל ובאמת דהוו מילי דמרפסן אגרי ובר"פ גופיה כנ"ל.

לכן נראה לענ"ד הקצרה דרב פפא אינו חולק על הברייתא דודאי דבר זה רחוק הוא לומר שס"ל דהוו משבשתות בלי ראיה ואדרבה הקשה מאחת מהם לרבא משמע דמתנו בי ר' חייא ור' אושעיא אלא דר"פ מפרש להו הכי דלעולם כדקמצי אינשי ולא הויא עבודה קשה ומ"ש זו קמיצה היה יכול לדחות רבא (דהק') [דה"ק] דעיקר הקומץ בקמיצה לאפוקי זרת דמצד קטנותו אינו נחשב וכלומר דמהקמיצה מתחיל הקומץ שאמרה תורה והיינו כדקמצי אינשי וזהו פירוש ר"פ אף שרבא לא תירץ כן וזה אינו מעלה ולא מוריד לסברת ר"פ ולפ"ז הוי ממש כאידך ברייתא דהא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו וכו' משום דעיקר הקמיצה כדקמצי אינשי הכי היא וההיא ברייתא דמחבת ומרחשת דהוי עבודה קשה לר"פ פליגא אברייתא דזו קמיצה דלא חילקה במנחות כלל אלא כדקמצי אנשי ואתי שפיר שלא הקשה בגמ' על ר"פ מהשני ברייתות הנזכרות לעיל מינה אף דאביי ורבא לא הבינו כן והשתא זו היא כוונת רבינו שפסק כדברי ר"פ והיינו נמי כדברי הברייתא דחופה שלש אצבעותיו וידוע דרבינו אינו פוסק שהיא עבודה קשה כמ"ש בפירוש המשנה.

ומצאתי הון לי בדברי הרב קרית ספר ז"ל שכתב הא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו וקומץ ומשו"ה אם קמץ בראשי אצבעותיו או מן הצדדים והקטיר הורצה משום דהוי ספק וכו' ע"כ הרי להדיא שגם הוא הבין בדברי רבינו דחופה בג' אצבעותיו והיינו נמי כדקמצי אנשי שהזכיר רבינו גם מצאתי ברייתא מפורשת כדברי ביומא ר"פ הוציאו לו דקתני אי בקומצו יכול אפילו בראשי אצבעותיו ת"ל מלא קומצו כדקמצי אנשי הא כיצד חופה שלש אצבעותיו על פס ידו וכו' הרי שהדבר מבואר שבח להשי"ת ומה שלא פסק רבינו כר"פ בההיא דחפינה הדבר מבואר משום דסתם מתני' ותוספתא ביומא דף מ"ט מורים דלאו היינו כדחפני אנשי וגם ר"פ לפי שיטתו כאן יצטרך לדחוק עצמו לפרשה לפי שיטתו מכל שכן דר"פ גופיה נראה דחזר בו מהא דחפינה כדאיתא התם דף י"ט שתי לשכות שהיו במקדש וכו' דכיון דהיו צריכין לימוד ודאי דעבודה קשה היא אך האמת עד לעצמו ואין לדיין וכו' ומשו"ה לא פסק כוותיה בחפינה ודו"ק.

ולמ"ש מרן ז"ל למה השמיט רבינו ההיא דממטה למעלה נ"ל דס"ל שהוא בכלל השנים שהזכיר אי נמי דלא הוה גריס לה תדע דבפי"א דפסולי המוקדשין הל' כ"ה הזכיר השני בעיות האחרות: