מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות יב:ז

חוץ ממנחת קנאות ומנחת חוטא שנאמר לא ישים עליה שמן וכו'. פסוק זה נאמר בפרשת ויקרא גבי מנחת חוטא ובפרשת נשא גבי מנחת קנאות כתיב לא יצוק עליה שמן ובס' צרור החיים הביא משם מהר"י אלפנדארי ז"ל בס' מוצל מאש שנסתפק כמ"ש בגמרא שימה כל דהו משמע ונסתפק אם ביציקה הדין כן דאפילו כל דהוא כי לא נתבאר זה עיין עליו. ולענ"ד נראה הדבר פשוט הרבה דודאי יש שינוי בין שימה ליציקה דשימה אפשר בכל דהוא ממש משא"כ יציקה דאיזה שיעור יש בה ובשלמא גבי קרבן חוטא עני יש לומר שחס השי"ת עליו שלא להטריחו בשמן וכמ"ש בס' החינוך ז"ל ולכך הקפיד על מנחתו שלא יושם בה שמן כלל וכמ"ש רבינו פי"א דפסולי המוקדשין הל' י' וי"ב משא"כ במנחת קנאות שהקפידה אינה אלא כדי שלא יהא קרבנה מהודר לא הקפידה תורה על שמן כל שהוא ולכך כתב לשון יציקה. ומדוקדק לשון רבינו בספר המצוות לאוין ק"ד שכתב הזהירנו מבלול מנחת סוטה [בשמן זית] והוא אמרו יתברך ולא יצוק עליה שמן ולשון בלילה יש לו איזה שיעור ודאי משא"כ במנחת חוטא ששם לאוין ק"ב כתב הזהירנו מהשים שמן זית במנחת חוטא וכו' דמשמעותו אפילו כל שהוא אף שבפי"ט דהל' סנהדרין הזכיר לשון נתינה בשתיהם עיי"ש הדין עמו מדתנן נתן כלי ע"ג כלי לא פסלה משום דבעינן שיתן השמן ע"ג המנחה דוקא וכמ"ש רבינו אחר זה: