מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות א:טז

הא למדת שחמש חטאות הם הנשרפות. ידוע מ"ש הראב"ד ז"ל ובשו"ת הרדב"ז שנדפסו מחדש דף נ"ב סי' ק"ח הראה פנים לדברי הראב"ד ז"ל והליץ בעד הר"ן ז"ל ובהסכמה עלה לצדק דברי רבינו כמ"ש מרן ז"ל ובס' עץ החיים לה"ר חיים אבועלפיה ז"ל בלשונות דף א' הובא ג"כ בספר מקראי קודש דף קל"ד כתב הראב"ד פר ושעיר לכל שבט ושעיר לבי"ד ומרן כתב פר ושעיר לבי"ד ושניהם לא כוונו לאמת שבי"ד אין מביאין קרבן כמ"ש רבינו פי"ב מהל' שגגות בע"ז כל שבט יביאו פר ושעיר ושאר המצות יביאו פר ובי"ד פטור וצ"ע עכ"ל. וביתר שאת היה לו להקשות דמרן גופיה כתב שם וז"ל ואע"פ שאין בי"ד מביאין כתב בתחילת הפרק הרי בי"ד חייבים להביא מפני שמה שמביאים הציבור בשביל הבי"ד הם מביאים עכ"ל. הרי שמרן ז"ל בעצמו קיים פשט דברי רבינו שם שהציבור מביאים בשביל הבי"ד שטעו אלא ודאי הדבר מבואר מעצמו דגם מ"ש כאן פר ושעיר לבי"ד הכוונה בשביל הבי"ד ותדע עוד שהזכיר דברי רבינו שבפי"ב דהל' שגגות והראב"ד ז"ל לא הזכיר בסוף דבריו אלא השעיר מפני שבו תלוי עיקר הכפרה ועיין להרדב"ז הנ"ל: