מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין ו:ד

הרי אלו לא יקריבו עד שיתן האחד חלק לחברו. דבר זה לא הוזכר בגמ' והתוס' יו"ט ז"ל כתב שלמדו מדר' שמעון דס"ל הכי בשנים שמביאים אשם אחד וחטאת אחת פ"ה דכריתות ואע"ג דלית הלכתא כוותיה הכא שאני דאל"ה תומם ע"כ. ולענ"ד אין צריך לידחק בכך שכבר יש לנו מתני' סתמא ופסקה רבינו פ"ט דהלכות נזירות הל' י"ד בשני נזירים שנטמא אחד מהם ואין ידוע מי הוא שיביאו שניהם קרבן טהרה ע"י זה התנאי וכו':