מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין ב:יד

פר העלם וכו'. דברי רבינו צריכין ביאור מצד דבריו ומדברי הגמרא מדבריו בהדין שסיים

וכן אם גמר הזיות שבקדש הקדשים והוציאן להיכל והזה מקצת הזיות והוציאן חוץ להיכל וכו' דחלוקא זו נלמדת בק"ו מאינך דלעיל שהרי אפי' שלא הוציא אלא מקודש הקדשים להיכל וחזר והכניסו לקודש הקדשים נקראת יציאה ונפסל הזבח אף שבאמת היה צריך להזות בקה"ק וגם בהיכל כמ"ש רבינו פ"ד דעבודת יום הכיפורים הל' ב' ואפ"ה נקראת יציאה מכ"ש וק"ו אם הוציאו חוץ להיכל דודאי הגמור דהו"ל יציאה גמורה וגם מצד הגמרא דעד כאן לא נסתפק רבא אלא בהזה מדמן על הפרוכת והוציאו למזבח והכניסן מהו הכא ודאי חד מקום הוא או יציאה קרינן ביה תיקו הרי שלא נסתפק אלא בהוצאה למזבח דהיינו מזבח הזהב דכתיב ביה ויצא אל המזבח אשר לפני ה' ואף דחד מקום הוא נסתפק משום דכתיב ביה לשון יציאה אבל מן ההיכל ולחוץ אין כאן שום ספק וכן הקשה הרב לח"מ ז"ל גם למהר"י קורקוס שהביא מרן ז"ל דיליף לה מפרק טבול יום וכו' וביותר אני תמיה דאיך מפרש מהר"י קורקוס ז"ל דברי הגמרא הנזכרים ועוד שהדין המוזכר בגמ' לא הזכירו רבינו דמדקרי ליה יציאה אף דחד מקום הוא סלקא בתיקו גם על מרן והראב"ד ז"ל יש לתמוה איך לא נתעוררו בכל זה: