מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין טז:ב

או כזית למחר וכזית בחוץ וכו'. משנה זו הוכפלה ונשנית פ"ב דזבחים ופ"ז ופ"ק דמנחות וכבר נתעוררו התוס' בזה עיין עליהם ובס' עצמות יוסף דף פ"ג הקשה על רבינו דנראה דהוא פוסק דבוי"ו הוי פרט ואיך פסק כאן דבוי"ו הוי כלל וכו' עיי"ש ולענ"ד אין הכרח בדבר דהך וכזית שכתב רבינו הכוונה לבאר הענין ולא נחית לתוספת הוי"ו כלל ודו"ק: