מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין יא:א

וכן אם ליקט הלבונה וכו'. מימרא דר' ינאי במנחות דף י"ג ויהיב טעמא רבי ירמיה משום הולכה נגעו בה קסבר הולכה שלא ברגל שמה הולכה והולכה בזר פסולה ופי' רש"י ז"ל ליקוט לבונה דלאחר הקטרת הקומץ היה מלקט הלבונה מעל הסלת ומקטירו ע"כ וידוע דרבינו פוסק דהולכה שלא ברגל לא שמה הולכה כמ"ש בפ"א הל' כ"ג ולפ"ז לא היה לו לפסוק דליקוט לבונה בזר פסול כיון שזה לא נאמר אלא למ"ד שמה הולכה אמנם מדברי התוס' ז"ל שם נראה דלא גרסינן ליה או שאינו עיקר טעמו של ר' ינאי עיי"ש ועיין להמל"מ ז"ל ואפשר ג"כ דטעמו של רבי ינאי דכיון דקי"ל ומקמיצה ואילך מצות כהונה מעתה אם ליקט הזר אחר ההקטרה ע"פ דברי רש"י ז"ל שפירש דין הוא שיפסל ואין צורך לטעם הולכה שלא ברגל וקצת תמהתי על הרב ברכת הזבח ז"ל שנראה מדבריו בגמ' דף ט"ז שרבינו מפרש הא דרבי ינאי בליקוט דקודם הקטרה ודלא כפי' רש"י ז"ל דלדבריו תיקשי ליה דברי רבינו כנזכר גם על המבי"ט ז"ל בס' קרית ספר יש לתמוה שהזכיר דברי רבי ירמיה על דין הליקוט וכתב דמימרא דרבי ירמיה הלכתא כאילו פשיטא ליה דרבינו פוסק כוותיה עיי"ש: