מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין י:א

האשה שאמרה וכו'. משנה פרק ג' וכתב הרע"ב ז"ל ביולדת עניה עסקינן דאילו עשירה מביאה כבש לחובתה ע"כ ומבואר הדבר דאף דלענין הנדר מצד עצמו אף שהיא עשירה יכולה להתנדב קן לעולת נדבה דלא מצינו בה איסור מ"מ לאוקמתא דמתני' בהכרח צ"ל שהיא עניה וידוע דאין חטאת באה בנדבה:

ולא נמלך. פי' שלא שאל לאשה אלא היה סבור ששניהם לחובתה שידוע שהשנים חטאת ושנים עולה ועיין מ"ש ברפ"ח. אך אכתי קשה קצת דמשמע דאם נמלך ישתנה הדין וזה אינו דאף שידע דשנים לנדרה ושנים לחובתה וטעה וכו' ע"כ צריכה להביא פרידה אחת מפני הג' עולות שהם למעלה והוא לא עשה אלא שנים אכן כוונת ולא נמלך היינו לומר שזה גרם לו שטעה: