מעשה רקח על הלכות שבת ט:כ

הבוצע וכו'. שם דף ע"ג במשנה וד' פירושים נאמרו בתיבה זו פירוש רבינו והוא מבואר ופי' רש"י שכתב וז"ל הבוצע מנתק פעמים שיש (בשני) [בשתי] חוטין יותר מדאי ומנתק מהם ומקלישן לצורך וכו' ע"כ. והרא"ה הביאו הר"ן ז"ל פירש דבוצע הוא שכשחוט אחד ניתק פוצע ראשיהן ושוזרן ביד עד שיהא נארג וקאמר דכשעשה כן בב' חוטין חייב ע"כ. והראב"ד ז"ל השיג על רבינו וז"ל זה הפירוש נוטה לקורע ע"מ לתפור וכבר הוא שנוי במשנה ואנו מקובלים בוצע כמו פוצע והוא לשון חתוך שחותך ב' חוטין שאחר שהשלים אריגתו חותך את הארוג מן המשויר שבמסכת ואפי' לא חתך ממנו אלא ב' חוטין חייב בחתיכה זו ע"כ. והרב המגיד ז"ל כתב דרש"י ז"ל פירש מנתק לצורך וזה כדברי רבינו ע"כ. ואין נראה דלצורך שכתב רש"י היינו לצורך האריגה כי היתר מפסידו שאין זה דרכו שהרי כתב שיש (בשני) [בשתי] חוטין יותר מדאי ומנתק מהם ומקלישן וזה לא נגע ולא פגע עם דברי רבינו ואולי דגירסת הרה"מ היתה כן בלשון רש"י כאשר נמצא באמת בפי' רש"י להרי"ף ז"ל ולהשגת הראב"ד ז"ל עיין להרה"מ ז"ל.

והסותר את הקליעה. דבר פשוט הוא כי מאחר שעשה הקולע כאורג כמ"ש לעיל עשה הסותר את הקליעה כבוצע וכמ"ש המגדל עוז ז"ל.