מעשה רקח על הלכות שבת ט:יח

וכן האורג וכו'. עיין בהגהות הסמ"ג מ"ש ע"ד רבינו ובמ"ש הרב המגיד הוא מתורץ דשאני מלא הסיט ממלא רוחב הסיט ודו"ק.

והשלים בו הבגד. שם דף ק"ד מסקנא דמלתא לכו"ע וחיובו משום מכה בפטיש וריא"ז פ' כלל גדול כתב וז"ל צ"ע בנוטל שלל שעושים החייטים שקורין אינבסטי"ר שגם הוא הוי גמר מלאכה אי חייב משום מכה בפטיש ולבי חוכך להחמיר מיהו לעולם לא מחייב עד שיהיה בענין דקפיד עלייהו ע"כ. ונראה לענ"ד ראיה גמורה מההיא דרב יהודה דף ע"ה האי מאן דשקיל אקופי מגלימא חייב משום מכה בפטיש וה"מ דקפיד עלייהו ופי' רש"י אקופי ראשי חוטין התלויין ביריעה במקום קשורים כשניתק בה חוט וקשרוהו וכן קשים וקסמין דקין שנארג בה בלא מתכוין ונוטלין אותה ממנה לאחר אריגה גמר מלאכה היא וכו' ע"כ. והדברים ק"ו דהרי ידוע שיותר מקפיד האדם על אלו החוטין שהם נראין ביותר מאקופי גלימא. גם רבינו בפ"י כתב המנער וכו' ופי' מרן ז"ל שחיובו משום מכה בפטיש עיי"ש.

ארג בשפת היריעה. שם דף ק"ה תניא האורג ג' חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף שיעורן שני חוטין ובשפה ב' חוטין ברוחב ג' בתי נירין הא למה זה דומה לאורג צלצול קטן ב' חוטין ברוחב ג' בתי נירין ופי' רש"י ובשפה וכו' יש שאורגין סביב השפה באורך הבגד כולו מין אחר של ערב ורוחב ברוחב הבגד כשיעור ג' בתי נירין והאורג בו ב' חוטין חייב. צלצול קטן חגורה קצרה שאינה רחבה יותר מג' בתי נירין ע"כ. ומבואר הדבר שאין זה בסוף הבגד ממש דא"כ אפי' בחוט אחד יתחייב כמ"ש רבינו לעיל וכ"כ התוס' שם.