מעשה רקח על הלכות שבת ו:ו

גוי שהביא חלילין וכו'. פי' הרב המגיד ז"ל ושאלו בגמרא דף קנ"א מאי ממקום קרוב וכו' ופי' רב שכוונתה לא יספוד בהם לאלתר אלא אם כן ראה אותם באים ממקום קרוב שאי אפשר שלא יהא בשעת הספד שיעור שיביאו משם וכו' ובא שמואל וחלק עליו ואמר אין צריך לומר באו בחצי היום אלא אפי' ראינום באים בבקר אין אומרים לולא שבא ממקום קרוב לא היה נכנס בבקר אלא חוששין שמא באו בלילה וחוץ לחומה לנו וכו' ע"כ. פי' לדבריו דשמואל מחמיר טפי וס"ל דאפי' בראינו ממקום שהביאם יש לנו לחוש שמא באו קודם ממקום רחוק והניחם הגוי באותו מקום קרוב לעיר ושוב הכניסם וממקום קרוב דקאמר היינו חוץ לתחום כן נראה לפרשדברי הרה"מ וכ"כ הרב לח"מ והיא שיטת הרי"ף ז"ל אלא שיש להקשות לפי זה היכי מייתי סייעתא לשמואל ממתניתין דמכשירין דשרי רבי יהודה ואי מדקתני מחצה למחצה אסור התם ליכא שום הוכחא (להיתירא) [לאיסורא] כי הכא שראינו שבאו ממקום קרוב וכן הקשה הרא"ש ז"ל ותמהתי איך לא ראה מ"ש הר"ן שם דמדתני ר"י אומר אם יש בה רשות וכו' משמע דת"ק פליג עליה דאפילו ביש בה רשות לא מחליקינן ואסור הרי דגם שיש הוכחא להתיר תלינן לאיסור ושפתים ישק.