מעשה רקח על הלכות שבת ה:ח

כגון זפת ושעוה. בריש במה מדליקין תנא עד כאן פיסול פתילות מכאן ואילך פיסול שמנים פשיטא שעוה איצטריכא ליה מהו דתימא לפתילה נמי לא חזיא קמ"ל ורבו הפירושין בדברים אלו עיין להתוספות שם והרב המגיד הביא דברי הגאונים ז"ל והסכים שרבינו מתיר לעשות פתילה מהשעוה עצמה ולהדליקה על ידי שמן ואף שהמציאות מנגדו כי אי אפשר להדליק בשעוה לבדה בלא פתילה כתב ז"ל דאפשר שהיו יודעים בזה איזה אימון לעשותה פתילה ותדליק ומרן ז"ל חלק עליו וכתב דאין בדברי רבינו הכרע וכן כתב בב"י סי' רס"ד והסכים ז"ל שמותר להדליק בנרות של שעוה כדרך כל הארץ על פי רוב הפוסקים ז"ל עיי"ש. ולענ"ד נראה פשוט דבנרות של שעוה של זמנינו שהם נמשכים אחר הפתילה בטוב ועולים על שלחן מלכים להאיר להם והם חשובים ולא נחלקו ז"ל על אלו כלל ואילו בזמנם לא היו בקיאים לעשותם בשלימות כמו בזמנינו וכן מצאתי להרב ב"ח ז"ל שם והסברא תכריע כי היא עמוד ההוראה ודו"ק.