מעשה רקח על הלכות שבת ד:ד

ומותר להטמין דבר צונן בשבת. פי' אפי' דבר שדרכו להטמין כדאיתא בגמרא דף נ"א ושם אמרו דר' אמי סבר דאדם חשוב אסור להטמין אפי' בצונן ורבינו התיר לכל אדם משום דבגמרא אמרו הוא סבר אדם חשוב שאני משמע דהוא ניהו דסבר הכי ואנן לא קיימא לן כוותיה והרב כנסת הגדולה או"ח סי' רנ"ז הכריח מדחזינן לרב נחמן דהלכתא כוותיה בדיני ולדעת מקצת פוסקים נאמר כלל זה אפילו לגבי כולי עלמא נראה דלא חש לזה וגם רב יוסף תמה על ר' אמי וכו' כוותייהו נקטינן דאין לחלק בין אדם חשוב לאינו.

ונתגלו בשבת וכו'. לא ידעתי מאין הוציא רבינו דנתגלו בשבת איירי דמשמע שאם גילם ביד אסור לכסותם ואמאי כיון דמערב שבת היו טמונים הא לא הוי תחילת הטמנה ותו דמאי שנא מקדרה שמותר ליטלה ולהחזירה כדאיתא התם דף נ' והתוספות ז"ל כתבו דהא דנקט ונתגלה משום דנתגלה מבעוד יום איירי דומיא דרישא אבל אם גילהו בידים מבעוד יום כדי לכסותו משתחשך אסור דדמי לתחילת הטמנה ע"כ. ולרבינו קשה נמי דמשמע מדבריו דאם יתגלה מערב שבת דאסור לכסותו משתחשך נגד התוס' והוי חומרא טפי ולמדתי מדברי הרב ב"י או"ח סי' רנ"ז דכוונת רבינו דמאי דנקט מתניתין נתגלה בשבת לאו דוקא דאפי' גילהו בידים שרי לכסותו ומאי דנקט נתגלו כוונתו לאפוקי מבעוד יום דאף שנתגלה מעצמו אסור דלא הותר אלא בשבת דוקא והיא סברת הסמ"ג וסמ"ק והתרומה ז"ל ונסתייעו מדברי הירושלמי עיין עליהם ועיין להרב ב"ח ז"ל שהאריך בזה.

ומותר להחליף וכו'. שם דף נ"א ת"ר אע"פ שאמרו אין טומנין אפי' בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה אם בא להוסיף מוסיף כיצד הוא עושה רבן שמעון בן גמליאל אומר נוטל את הסדינין ומניח את הגלופקרין או נוטל את הגלופקרין ומניח את הסדינין וכן היה רשב"ג אומר לא אסרו אלא אותו מיחם וכו' ופי' רש"י אם בא להוסיף כיסוי על כיסוי משחשכה מוסיף גלופקרא קו"ט ויש בו הבל יותר מן הסדינין ונוטל את הגלופקרא בימות החמה אם ירא שמא יקדיח תבשילו מחמת רוב כיסוי וכן היה ר"ש מקיל קולא אחריתי בהטמנה ע"כ. והתוספות ז"ל כתבו שם בשם הר"י והרב פורת דלא גרסינן כיצד הוא עושה דרשב"ג פליג את"ק דלא שרי אלא להוסיף אבל להחליף אסור ורשב"ג שרי אף להחליף וכל שכן ליטול ולהחזיר אותו דבר דלא הוי כל כך תחילת הטמנה והיינו דקאמר וכן [היה] רשב"ג אומר כלומר שהיה מקיל קולא אחריתי גבי הטמנה ע"כ. ולדעתם ז"ל רשב"ג מקיל שתי קולות יותר מהברייתא דלדעת הברייתא לא הותר כי אם להוסיף אבל ליטול ולהחזיר וכל שכן להחליף אסור דהוי תחילת הטמנה ורשב"ג מתיר להחליף וכל שכן ליטול ולהחזיר ואין צריך לומר להוסיף ולפי דבריהם ז"ל מימרא דרשב"ג הויא כפשטה דרוצה להחליף או כדי לחמם התבשיל ביותר או כדי שלא יתחמם ביותר או מפני שהוא צריך לאותו כיסוי ולכך מניח אחר תחתיו בכל גווני שרי ורש"י ז"ל אפשר דלא פליג עם התוס' דהרי פירש בברייתא כיסוי על כיסוי ובדרשב"ג פירש להחליף כפשוטו ובההיא דוכן היה רשב"ג פירש דמקיל קולא אחריתי מכלל דגם באידך דרשב"ג איכא נמי קולא ואם כן על כרחך גם לדעתו רשב"ג פליג אתנא קמא דאם לא כן איך שייך לומר קולא אחריתי כיון דהראשונה אינה מפי עצמו אלא לפרש דברי הברייתא אלא נראה דגם הוא אזיל ומודה לשיטת התוס' ז"ל.

מעתה רבינו שהתיר החילוף משמע דקאי נמי בשיטת רש"י והתוספות ז"ל וכלומר דמכל שכן ליטול ולהחזיר ואצ"ל להוסיף דהכל שרי כיון שהוא בדבר שאינו מוסיף הבל. אמנם הרב המגיד ז"ל הבין בדברי רבינו דההוספה אסורה ושלא התיר אלא החילוף אפילו ביותר טוב ומרן ז"ל חלק עליו דאין בדברי רבינו הכרע וקצת נראה שהם ז"ל היו גורסין בדברי רבינו בכיסוי טוב ממנו עיין עליהם ואין נראה לענ"ד דאם כן איך כתב נוטל כסות ומניח כנפי יונה או נוטל כנפי יונה ומניח הכסות הגם דאפשר ע"פ מ"ש רש"י בימות החמה וכו' ואיך שיהיה הנראה לענ"ד כמ"ש והוא קרוב לדברי מרן ז"ל ומכ"ש דלא לאפושי במחלוקת וגם הסברא מחייבת לאסור הטמנה בדבר אחר מההוספה או החזרה באותו דבר עצמו ודו"ק.