מעשה רקח על הלכות שבת ג:יג

תנור שנתן לתוכו וכו'. נראה להדיא שפוסק ז"ל כר' ירמיה מדפתי וכלישנא בתרא דאיתא התם דף י"ח אכן קצת קשה דהתם משמע ללישנא קמא וגם ללישנא בתרא אליבא דר' ירמיה מדפתי דמתניתין דאין צולין וכו' בצלי בתנור איירי ואם כן אמאי כתב רבינו לקמן על גבי האש דהיינו בשרא אגומרי כרב אשי והוא פוסק דלא כוותיה ומלבד כל זה קשה תו ללישנא קמא לרב אשי דאיירי בבשרא דברחא וגם ללישנא בתרא דפריך ליה מברחא ולא שריק ומותיב ליה מהך מתניתין דאיך אפשר לפרש כן בביצה ובצל דליבעו כל כך בישול כמו בשרא דברחא ואנן קי"ל דשיעור סתירה כשיעור צליית ביצה ואיכא מאן דאמר גם לגומעה משמע שהוא זמן מועט והמוחש לא יוכחש דביצה ובצל הם קלי הבישול טפי אם לא שנאמר חדא מתרתי או דמתניתין לצדדים קתני אי נמי דבבצל וביצה אין החששא שמא יחתה אלא אדרבא לאידך גיסא שמא יסיר האש לשלא ישרף וכההיא דכתב רבינו גבי תנור בדין ו'. ולקושיא ראשונה י"ל דכיון דר' ירמיה מצי לתרוצי הך מתניתין כפשטא דבשיל אגומרי קאמר ולהכי תני בשר סתם דכייל אפילו בשר גדיא וגם הגמרא לא גילה מהך מתניתין איך כוונתו לדעת ר"י משום דפשוט הוא ודו"ק.