מעשה רקח על הלכות שבת כט:ד

עיקר הקידוש וכו'. גם זה נתבאר שם דף ק"ו ובתשובות מהרי"ל איתא שיש לקדש קודם לילה כי בתחילת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ששי הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק ע"כ. ומ"מ אם אינו תאב לאכול יכול להמתין שכבר זכר אותו בבית הכנסת בויכולו שאומרים שם הרב מג"א סי' ער"א.

ומבדיל והולך וכו'. שם וכתב מרן ז"ל שבגירסתו עד סוף יום רביעי וכו' ע"כ. ועיין בירושלמי פ' אין עומדים דמשמע קצת דס"ל הכי דהא חמישי קתני התם ואפשר דלא עד בכלל קאמר אמנם האמת כדברי מרן וגירסתינו דעד יום שלישי דוקא שוב מצאתי להשיירי כנסת הגדולה סי' רצ"ט בהגהת הב"י שכתב בהחלט שרבינו סמך על הירושלמי דקאמר בפירוש עד יום ה' ושכן מצא לרב אחיו ז"ל בפירושו לירושלמי [שדה יהושע] עיי"ש שהאריך בזה ע"כ. והגם כי הספר הזה אינו בידי כעת אם אריכות זה שכתב הוא על הירושלמי שהזכרנו אינו הכרח עצמי דהתם קתני אמתניתין והבדלה בחונן הדעת אם לא הבדיל במ"ש מבדיל אפי' בחמישי בשבת ע"כ. ולשון זה מוכח להדיא דגם בחמישי שפיר דמי וכן כתב גם כן הרב ליב ז"ל בפירושו על הירושלמי סדר זרעים שכתב וז"ל אפילו בחמישי לפי שיש דס"ל עד סוף יום רביעי דהיינו תחילת חמישי לפיכך אמר בחמישי וכלומר אפילו כל השבוע עד שבת הואיל ויצא מכלל רביעי עד כאן ואגב השמיענו הרב דאיכא מאן דס"ל עד סוף יום רביעי ומשמע דבירושלמי גופיה קאמר ובהכי יתכן ליישב דברי הכנסת הגדולה ז"ל. ובדפוס מגדל עוז נדפס עד סוף יום רביעי וכן מצאתי בב' נוסחאות אחרים כתב יד משנת הקי"א והקס"ב.