מעשה רקח על הלכות שבת כט:יב

מי שהיה אוכל וכו'. פסחים דף ק' מימרא דרב יהודה אמר שמואל וכו' והרב המגיד כתב דהרי"ף ז"ל ס"ל דאחר הקידוש מברך המוציא וכו' והוא ז"ל הכריח כדעת רבינו. ובדין אם היו שותים וקדש היום עיין לרבינו פ"ד דהלכות ברכות דין ח' ומ"ש הראב"ד ומרן ז"ל ועמ"ש שם ולהרב מג"א והרב מגן דוד [ט"ז] סי' רע"א בזה.

היה אוכל בשבת וכו'. שם דף ק"ה וס"ל לרבינו דברכת המזון והבדלה חדא מלתא היא דשניהם לשעבר משא"כ הקידוש כמ"ש לקמיה. ומ"ש רבינו ונוטל ידיו וכו' היינו מים אחרונים ועיין פ"ו דהלכות ברכות והראב"ד ז"ל סבור דלא שנא הבדלה מקידוש מההיא דברכות דף כ"א ועיין להרב המגיד ז"ל ודין השתיה נתבאר ג"כ שם ופי' רש"י שאין השתיה דבר חשוב.