מעשה רקח על הלכות שבת כח:ג

וכן בית הכנסת וכו'. עירובין דף נ"ה נתבארו שם כל דברי רבינו והרב המגיד ז"ל כתב דבב' מחיצות שיש עליהן תקרה שהיא בעיא שם ולא איפשיטא פסק רבינו להקל ויש מחמירין והיא דעת הראב"ד והרשב"א עיין להריב"ש סי' ק"א ולרבינו אכתי קצת קשה דלמה השמיט חלוקא דנפש שיש בה ד' אמות דאיתא בברייתא והויא חידושא טפי מדאחריני כמ"ש רש"י דסתמיה לדירת שומר הקבר עביד. הלכך אע"ג דלא דייר ביה בית דירה הוא ע"כ. וכ"כ התוספות שם בדף נ"ג ד"ה עשרים וכו' ורבינו ואפשר פליג וסבירא ליה דבעינן בית דירה ממש שידור בה דרך דירה וכן נראה מפירוש המשנה ואם כן מכיון שכתב דבעינן בית דירה ושיהא ד"א על ד"א לא רצה להאריך ואפשר עוד לומר דלא הוה גריס לה כי היכי דלא הוה גריס אורוות וגדר דאיתא התם ונמצאו דברי רבינו זלה"ה מכוונים על פי היושר.

והבורגנין. בפ"ג דמעשרות משנה ז' פירש רבינו בורגנין הם כמו מגדלין עשויין לשמור הדרכים והר"ש פירש שם בורגנין כמין שובכין עשוין בשדות לאצור בהן תבואה ע"כ. והערוך בערך בדק פירש כדברי הר"ש ובערך ברגן פי' בורגנין בתים שעושים מחוץ לעיר ושם מוכרין מזונות לעוברין ושבין ובלע"ז בורג"ו ע"כ. ולרבינו שפירש שהם מגדלין וכו' קשה מדאמרינן התם דף כ"א אין בורגנין בחו"ל משום דשכיחי גנבי ולפירוש רבינו אדרבא הרי הם עשויין לשמור הדרכים מפני הגנבים ואנשי רשע והנה הרשב"א הביאו הרב המגיד ז"ל פירש בורגנין שעושין שומרי הפירות בגנות ופרדסין ושומרי העיר חוץ לעיר וכו' ע"כ. משמע להדיא דשני מיני בורגנין יש ובזה ניחא גם לדעת רבינו.

ומערה שיש בנין על פיה וכו'. בגמרא שם פריך ומערה אין מתעברת עמה. והתני רבי חייא מערה מתעברת עמה אמר אביי בשיש בנין על פיה ותיפוק לי משום בנין גופיה לא צריכה להשלים ופירש רש"י להשלים אם אין הבנין ראוי לדירה כגון שאין בו ד' על ד' מהניא ליה מערה לאשלומי ע"כ. והתוס' ז"ל פירשו בשם ר"י דצריך שיהיה בנין רוב ארבע אמות ועוד יש לפרש להשלים דיש בבנין ארבע אמות קאמר שמשלימה למערה לצרפה לבנין ואין מתחילין למדוד אלא מסוף המערה עכ"ד ורבינו לא גילה לנו איך מפרש תירוץ זה של להשלים אי כרש"י או כפי' ראשון או כפירוש אחרון של התוס' ובאמת ממה שהוסיף בלשונו הצח ויש בה בית דירה משמע דהוי הבנין ארבע אמות על ארבע אמות ממש [דומיא דסתם בית לענין מזוזה] ואם כן בהכרח לא סבירא ליה כפי' רש"י ולא כר"י ואם נאמר דכוונתו כפירוש אחרון של התוס' דלזה נוטים דבריו אכתי הוה ליה לפרש שמודדים מסוף המערה כי היכי דלא תקשה פשיטא תיפוק לי משום בנין ואפשר דסמך על המעיין דכיון שכתב ומערה שיש בנין על פיה וכו' משמע ודאי דמהמערה גופה מודדין דאם לא כן פשיטא כאמור אף שהוא קצת דוחק.