מעשה רקח על הלכות שבת כז:ב

וכן מותר וכו'. משנה בעירובין דף מ"ט ופסק כחכמים דאמרי מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר אף הזויות וכתב רבינו שם ואמרו כטבלא מרובעת לפי שא"א במלאכה לעשות מרובע בדיוק ולפיכך הודיע שדי לנו שיראה כמרובע כפי יכולת האדם כמו הלוחות המרובעות שהכוונה בהם הרבוע כפי היכולת וכו' ע"כ. ולכאורה היה נראה לענ"ד דאלכסון זה יותן לו לאדם לכל רוח שירצה ממ"ש רבינו פי"ב דין י"ח שארבע אמות של טלטול ברה"ר היינו באלכסון לכל רוח שהרי כתב שאין המעביר או הזורק ברה"ר חייב עד שיעביר חוץ לחמש אמות ושלשה חומשי אמה ושם כתבתי בשם הסמ"ג ז"ל דכל שיעורי שבת שוין לענין האלכסון וא"כ ה"נ לא יתחייב מכת מרדות עד שיצא חוץ לאלפים ושמונה מאות אמות שהוא האלכסון דכל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ומכ"ש במלתא דרבנן דהוי ק"ו מדין הארבע אמות שהם מדאורייתא וכן דעת קצת מפרשים שהביא הרב המגיד ז"ל והוא ז"ל כתב דאין נראה כן דעת רבינו והכריח סברתו ז"ל עיין עליו. ונראה דכוונת הרב המגיד מדסתם רבינו ולא פירש והאמת עד לעצמו דיש חילוק בין גבול התחומים לבעלמא דתחומי העיר הם מדודין ומצויינין וכיון שכן בהכרח אין שום אדם יכול לעבור משם ולהלן א"כ האלכסון אינו אלא לאלכסון העיר ע"פ המידה ועיין עליו להרב ב"י סימן שצ"ט. ודע שבדברי הרב המגיד כתוב ומ"ש רבינו אלפים אמה לכל רוח עגולות וכו' וכן נדפס באמשטרדם והוא ט"ס מפורסם וצ"ל מרובעות וכן נדפס במגדל עוז והוא דבר פשוט דהא אחר זה כתב ז"ל דהלכה כחכמים.