מעשה רקח על הלכות שבת כה:כא

נדבך של אבנים וכו'. שם דף קכ"ה ופסק כרבי יוחנן דאמר הצריכן רבי למעשה ומאי ניהו צאו ולמדום ופי' רש"י סדרו אותם והושיבום כדי שלא נצטרך ליגע בהם למחר לפי שאין הזמנה במעשה כל דהוא מועיל לאבן לעשותה כלי ע"כ. ויש נוסח אחר בדברי רבינו מותר לטלטלן ולישב עליהן ונוסחתינו נראית יותר נכונה דהא כבר הם מסודרין ומה צורך לטלטלן.

חריות וכו'. שם דף נ' ופירש רש"י שגדרן כל לקיטת תמרים קרי גדירה וכו' ע"כ. ואף דבנדבך של אבנים הצריך רבינו מעשה דוקא כאמור שאני חריות דלא הוקצו אלא מחמת מחשבתו דהא איכא דקיימי לעצים ואיכא דקיימי לישיבה ולכך מחשבה מועלת להוציא מיד מחשבה משא"כ נדבך של אבנים דליכא דקאי לישיבה ולכך צריך מעשה וכן כתב הרב המגיד ומרן ז"ל הכריח כן. ומ"ש שם שאף על פי שהשמיט רבינו וכו' וכן הוא ג"כ בדפוס אמשטרדם נראה דט"ס הוא וצ"ל הרי"ף כמבואר מתוך דבריו ז"ל או דרבינו שכתב קאי להרי"ף דהיינו ההלכות שהזכיר תחילה והראשון נראה יותר. שוב מצאתי בב"י סי' ש"ח שכתב הרי"ף להדיא עיין עליו.