מעשה רקח על הלכות שבת כה:טז

נוטל אדם וכו'. שם דף קמ"ב ואמרו שם גבי דינר דילמא נפיל ואתי לאתויי ואינו ר"ל ד' אמות ברה"ר אלא משום טלטול קאמר כמו שמשמע מדברי התוספות ז"ל ואתי לאתויי לאו דוקא אלא כלפי התינוק שלא יבכה קאמר הכי ולכך העתיק רבינו שאם יפול הדינר יטלנו אביו ועיין להרשב"א שם באורך.

כלכלה שהיתה נקובה וכו'. דברי הגמ' שם קשים להולמם בדברי רבינו והרב המגיד ז"ל כתב שלא היה גורס ונינערינהו נעורי ורב חייא בר אשי בשם רב עושה אוקמתא אחרינא ושתיהם אמת וכו' ע"כ. ודע שמדברי רבינו בפירוש המשנה נראה שהיה גורס ונינערינהו נעורי שהרי כתב דבעינן ג' תנאים להיתר זה אחד שתהיה הכלכלה מלאה פירות דבלאו הכי נעשית בסיס לדבר האסור שנית שיהיו פירות שדרכם להתלכלך כמו ענבים ותותים וכו' דבלאו הכי אפשר לנערם מן הסל שלישית שתהא האבן בנקב מן הסל לסתום הנקב וכו' ע"כ. ואין ספק שהוא הפך מ"ש כאן וקשה נמי לדרך הרב המגיד שכבר ראינו שגורס ונינערינהו נעורי וראיתי להמפרשים ז"ל שנתחבטו בזה זה אומר בכה וזה אומר בכה הרב ב"י אורח חיים סימן ש"ט כתב שהרי"ף והרא"ש השמיטוה לגמרי וכתב ז"ל דאפשר דסבירא ליה דאוקמתא דרב חייא בר אשי בשם רב היא אמת ובלא פירות ונלמד מדין האבן שבקירויה ולכך לא הוצרכו לכתבו [אף דלזה קשה דתרתי מתניתין למה לי] ולדברי רבינו הקשה ז"ל על מ"ש בפירוש המשנה דכיוון שהאבן נעשית דופן לכלכלה מה צריך לפירות הוי כאבן שבקירויה דשרי להדיא בלא דבר אחר וכתב ז"ל שבחיבורו חזר בו וכו' ע"כ. ועיין להתוס' יו"ט ז"ל והרב ב"ח ז"ל כתב דדברי רבינו שבחיבורו עיקר וסבירא ליה דכי פריך תלמודא ונינערינהו נעורי היינו אם יש לו כלי אחר דלא מפרש כפירוש רש"י ואם כן רבינו איירי באין לו כלי אחר וכו' עכת"ד ובספר קול הרמ"ז ז"ל כתב דלא חזר בו מפירוש המשנה וכוונתו שם דלעולם מתניתין בפירות מיתוקמא וצריך כל הג' תנאים והכא במאי עסקינן שהאבן אינה אדוקה בחור הכלכלה אלא מונחת עליו מבפנים ולהכי כד אקשינן ולינערינהו מוקי שפיר באבן הסותמת ואי הוה מנער הכלכלה משמט האבן מעל החור ויפלו הפירות ומשום הכי רוב הספרים לא גרסי אלא. אבל מתניתין עיקרה לאשמועינן דין כלכלה מלאה פירות והאבן בתוכה ודין הרמב"ם בפ' כ"ה נלמד מדין הקירויה וכו' עיי"ש ועיין להרח"א נר"ו והנך רואה שכל הדרכים בחזקת סכנה וצריך להתישב.