מעשה רקח על הלכות שבת כא:לא

אין מקיאין וכו'. משנה וגמ' דף קמ"ז אין עושין אפיקטוזין וכו' ופירש שם רבינו שהיא מלה מורכבת ממלות ארמיות אפי קטויזין פי' הוצאת הלחם מן הבישול ר"ל שיקיא הלחם ויוציאנו מן האסטומכא קודם שיתעכל ע"כ.

ואסור לדחוק וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל דאולי היינו אסוכי ינוקא שם דף קכ"ג וכו' ע"כ. וכדברי רבינו פסק ג"כ הטור והרב ב"י סי' שכ"ח ושם ראיתי להרב ב"ח ז"ל שנדחק בזה עיין עליו ויש הכרח לדברי הרה"מ מדפריך התם (לר"נ) [לרב ששת] מאין עושין אפיקטוזין דמשמע שהיא פעולה להוציא המאכל מהבני מעים ועיין להתוספות והרשב"א שם ומה שאכתוב בע"ה בפכ"ב.

ומותר לכפות וכו'. שם דף ס"ו סחופי כסא אטבורא בשבתא שפיר דמי ופי' רש"י סחופי כסא שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וחופיהו על הטבור למי שחש במיעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעים ומושיבן למקומן ע"כ.

וכן מותר ליחנק וכו'. שם ופירש רש"י ליחנק מי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופל בגרונו תולין אותו בראשו שיהיה צואר נפשט ודומה לחניקה ע"כ. ויש נוסח אחר בדברי רבינו וכן מותר לחנק בלא יו"ד. ודין הליפוף נתבאר ג"כ שם.

ולהעלות אזנים וכו'. בעבודה זרה דף כ"ח איפליגו בהא מלתא ופסק לקולא וממה שכתב רבינו שכל אלו וכיוצא בהם אין עושין אותן בסמנין צ"ל דרבינו לא הוה גריס בגמ' סם כלל וכ"כ מרן ז"ל ועוד דאם כן היה לו לומר להדיא דבסם לא עיין עליו.