מעשה רקח על הלכות שבת כא:כב

אוכל אדם וכו'. באותה משנה אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבובראה ורבינו גריס שם אבוב רועה.

שתה חלתית וכו'. שם דף ק"מ וקצת קשה דשם אמרו סתם תנא דבי מר בר אדא שותה אדם קב או קבים ואינו חושש אמר ליה לשתות לא קמבעיא לי כי קמבעיא לי לשרות מאי וכו' ופשיט דגם זה מותר ומשמע דהשתיה מצד עצמה הותרה אפילו לכתחילה בשבת ולכך נראה שיש לגרוס בדברי רבינו מותר לשתותו בשבת אפילו במקומות שלא נהגו הבריאים לשתותו וכן דעת הרב המגיד ז"ל שכתב שכן היא הגירסא האמיתית ונראה שמזה הכריח זלה"ה דהשתיה מצד עצמה במקום שנהגו לא הוצרך רבינו לבארו שכבר הוא נלמד מהקודם והחידוש שביאר לנו היינו דאפילו במקומות שאין דרך הבריאים לשתותו אפי' הכי שרי וההיתר הוא מוכרח מדין השריה שהזכירו בגמרא כמבואר ופסקו רבינו בפכ"ב דין ז' עיי"ש ועיין להרב ב"י סימן שכ"א והמפרשים ז"ל.

ושותים זיתום המצרי וכו'. ברייתא דף קנ"ו ושוים ששותים זיתום המצרי בשבת ובדף ק"י א"ר יוסף זיתום המצרי תלתא שערי ותלתא קורטמי ותלתא מלחא והרב המגיד ז"ל הכריח דעת רבינו והוא מהתוספות שם עיין עליו.