מעשה רקח על הלכות שבת יט:ג

טבעת שיש עליה חותם וכו'. שם דף נ"ז והרב המגיד ז"ל פירש הסוגיא לדעת רבינו אלא דבמ"ש דמימרא דעולא דוחליפיהן באיש קאי נמי אפטור ולפ"ז בטבעת שיש עליה חותם האיש פטור ואם כן למה כתב רבינו דהאיש מותר ואף שסיים הרה"מ לא עוד אלא שבטבעת שיש עליה חותם האיש מותר אפי' לכתחילה קשה דכיון שפירש מלתיה דעולא אפטור נמי על כרחך משום איש איצטריך דאלו באשה תנן לה בהדיא במתניתין דלעיל דבטבעת שאין עליה חותם ומחט שאינה נקובה פטורה ואף דבאמת איצטריך לפרש כן משום פטור דמחט נקובה באיש מ"מ מנא לן לאפלוגי בטבעת אם לא שנאמר דמסתברא להתיר הטבעת לאיש שהוא תכשיט לו וליכא למיחש שמא יראהו כמ"ש הרה"מ לעיל בשם ר"ת ז"ל וכן סיים ז"ל כאן מה שאין כן במחט וק"ל ועיין להר"ן ז"ל בדברי עולא הנ"ל. ובעיקר הדין עיין להרב ב"י סימן ש"ג והמפרשים ז"ל.