מעשה רקח על הלכות שבת יג:כא

המתכוין לזרוק וכו'. שם דף צ"ז פשיטא נתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבעה הרי כתב שם משמעון וכו' ורש"י והתוס' ז"ל הביאו גירסאות אחרות באותה סוגיא והרשב"א ז"ל הביא גירסת רבינו עיין עליו שדבריו מגומגמים ובנוסחא שכתב תחילה שם אתי שפיר עיין עליו ומ"מ דינו של רבינו מבואר וכ"כ הרב המגיד ז"ל.

אבל אם נתכוון וכו'. גם זה מבואר מתוך הסוגיא שם ובב"ק דף כ"ו אמרו להדיא דאם אמר בכל מקום שתרצה תנוח חייב ורבינו העתיק לפיכך אם חישב וכו' משום דבאמת בתר המחשבה אזלינן דמלאכת מחשבת אסרה תורה ועיין להרשב"א ז"ל בב"ק שם.

ומ"ש בספרי רבינו לפי שנח במקום וכו' בנוסח אחר כתב יד כתוב לפי ששנה המקום וכו'. ועיין בסוגיא שם ובהרב המגיד ז"ל.