מעשה רקח על הלכות שבת יא:יג

הכותב אות אחת וכו'. שם במשנה כתב אות אחת נוטריקון ר' יהודה בן בתירא מחייב וחכמים פוטרין ופי' רש"י כתב אות אחת על שם נוטריקון ועשה סימן נקודה עליה לומר שלהבין בה תיבה שלימה כתבה ע"כ. וכ"כ הרע"ב ז"ל וגם רבינו כתב שם ונוטריקון הוא שיכתוב אות אחת מראש המילה ויובן מאותו האות כל המילה כגון שיכתוב קו"ף וינקד עליה ויהיה הרמז על הקרבן וכו' ע"כ. משמע להדיא שהכוונה שיכתוב ג"כ הנקודה עליה ודבריו שבחיבורו נראין שקולין אכן השכל מחייב להבינם כן תדע דאל"כ וכי נאמר שאם עשה הנקודה עליה שיתחייב זו לא שמענו דפשטא דמתניתין מוכיח דבהא הוא דפליגי ר"י בן בתירא וחכמים ופסק כוותייהו משום דאינו חייב עד שיכתוב ב' אותיות דוקא ועיין להרע"ב ז"ל ושם ראיתי להתוס' יו"ט שכתב וז"ל ופי' נוטריקון כתב התשבי כי בלשון יון ורומי קורין לסופר נוטארי וכן פי' בערוך ודרך הסופרין לכתוב בקצרה לכן קורין לסימנין נוטריקון כלומר דרך ספירות בל"א קאנצליו"ש ע"כ.

כגון שחלק גג החי"ת וכו'. פירש רש"י ז"ל שהספר לכך צריך ע"כ. ונראה שהוא מוכרח דאם לא כן אמאי מחייב ותו דהוה ליה למתני גרר גג החי"ת ועשאה שני זיינין וכו' ומאי איריא הגיה ואם כוונת רבינו היא זו למה לא פירש. אם לא שנאמר דלישנא דברייתא נקט וסמך על המעיין אמנם מאי דקשיא לי אמאי לא פסק כרבא דסבירא ליה דאפילו בנטילת לתגו של דלי"ת ועשאו רי"ש ואין נראה לומר משום דחומרא גדולה היא זו דבמ"ש רש"י נראה דכולי עלמא מודו בה שכתב דזהו תיקון הספר וכו' והוה ליה ככתב אות אחת והשלימה לספר דחייב אף לרבנן ע"כ. ונראה ג"כ שהוא מוכרח דאם לא כן היכי סלקא דעתין לחיובי עלה אכתי תקשי השתא כתב אות אחת פטור הגיה חייב ואפילו שכתב האות שלימה לא מחייב מכ"ש הגורר תג אחד. ומדברי הרב המגיד ז"ל נראה להדיא דפסק כרב ששת אלא דנראה להרה"מ לדרבא [שוב ראיתי להפר"ח ז"ל שנתעורר בזה והליץ בעד רבינו עיין עליו].

ואיך שיהיה מסוגיין משמע מיהא דבכי הא לא מקרי חק תוכות וכ"כ להדיא הרשב"א זלה"ה וז"ל כגון שנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין מהא שמעינן דכהאי גוונא לא מקרי חק תוכות שאינו אלא כמפריד בין שני אותיות דבוקות וכן שנטלו לגגו של דלי"ת ועשאו רי"ש אינו אלא כדיו שנפל ע"ג האות ומעבירו עכ"ל ומכ"ש לפי מ"ש רש"י דדימהו למאי דאמרן לעיל להשלים שאני כלומר ואתיא ככולי עלמא ומדנשלם תיקון הספר תורה דליכא תו משום ואל תשכן באהליך עולה ומשום ס"ת שאינו מוגה דאסור להשהותו כמ"ש רש"י משמע להדיא דתיקון כדינו קאמר ואם כן מוכרח דאין כאן חק תוכות דכתיבא מעליא היא מדמחייבינן ליה חטאת לענין שבת כמ"ש הפוסקים ורבינו מכללם בפרקין. ובאמת דדבר תמוה הוא זה הרבה בעיני שהוא נגד הסכמת הפוסקים ז"ל כמו שמבואר ממ"ש הרב ב"י אורח חיים סי' ל"ב דזה ואפילו פחות מזה מקרי חק תוכות עיי"ש באורך וחפשתי בספרי המפרשים ז"ל ולא מצאתי גם אחד שיתעורר בזה וכעת צל"ע שוב ראיתי דלרש"י ז"ל יש ליישב דלאו ס"ת ממש קאמר אלא כ"ד ספרים וכ"כ ד"ה והשלימה וכו'.