מעשה רקח על הלכות שבת י:ט

התופר וכו'. שם דף ע"ד משנה וגמרא והקשה הרמ"ך ז"ל דהוה ליה לחיובי שתים וכו' ע"כ. ודבר זה הוא מחלוקת בין הפוסקים ודעת רבינו נראה דס"ל דאף דהוי קצת של קיימא מכל מקום הוא עומד להתיר ודאי שאין דרך להניח התפירות כך ומה גם אם נפרש בדבריו ז"ל שר"ל שקושר השני ראשי החוט יחד מתאימות בקשר אחד לחוד דאז ודאי דלא מחייב אקשירה.

והמותח וכו' מפני שהוא מצרכי התפירה. הנה רש"י ז"ל פירש דזו היא תפירתו ונראה טעם אחר משונה מדברי רבינו וכן הבין הרב המגיד ז"ל אמנם נראה לענ"ד דהכל הולך אל מקום אחד דדרך התופרים שני חתיכות בגד יחד אחרי התפירה הם ממשכים ומותחים החוט כדי לייחד ולחבר הבגד ונמצא שלצורך התפירה יש בה שני פעולות התפירה ואחר כך המתיחה וצורך התפירה עצמה היא ונקראת מתיחה זו תפירה גופא ונקראת גם כן צורך התפירה ורש"י ז"ל קאי להפעולה שעושה זה עכשיו שזו היא תפירתו העצמית בענין זה ורבינו נקט טעמא לעיקר התפירה והכל אחד כאמור כן נראה לענ"ד.