מעשה רקח על הלכות שבת א:א

שביתה בשביעי וכו'. נכתב בצידו ובכללה שביתת העבדים והבהמות וכמ"ש בספר המצות עשין קנ"ד עיי"ש.

ומה הוא חייב על עשיית מלאכה וכו'. נראה שפת יתר דבהא קעסיק ואתי והוה די באמרו ומה הוא חייב. אם עשה ברצונו וכו' ואפשר דהכוונה כלפי מ"ש אחר זה שיש דברים שאינם מלאכות גמורות אלא הרחקה מן המלאכה וכו' אי נמי אפשר דהוצרך לכתוב כן משום דבהך קרא דאייתי לא תעשה כל מלאכה וכו' אית ביה נמי אזהרה לבנים ובנות ועבדים ובהמות דהכי מסיים קרא והוה סלקא דעתין דגם בהני מחייב הוא עונש זה שהזכיר כאן כיון דבחדא מחתא מחתינהו קרא לכך כתב ז"ל על עשיית מלאכה כלומר דוקא עשיה לאפוקי גרמא או דיבור וכיוצא דכל עוד שאינו עושה הוא בעצמו המלאכה לא מחייב זה העונש ועיין בדבריו ז"ל פרק כ' ומ"ש הרב המגיד ז"ל שם.