מעשה רקח על הלכות שחיטה ב:יח

כיצד השוחט וכו'. ופרטי הלשונות עיין לרבינו פי"ד דמעשה הקרבנות עוד נראה מדברי רבינו שכתב לעיל דזה כשוחט קדשים בחוץ כלומר שאין הדבר מפני מראית העין וכסברת רש"י ז"ל אלא הטעם דחיישינן שמא עכשיו הוא מקדישן והו"ל קדשים בחוץ וכדעת הטור ז"ל אמנם ראיתי להב"י יו"ד סי' ה' שכתב דמדברי הרמב"ם נראה כדברי הראשונים דהיינו רש"י והרשב"א והר"ן דאינו אלא מפני מראית העין ולא ידעתי מנ"ל הא מדברי רבינו ומ"ש רבינו לשם אשם תלוי במשנה שם מנה זה בהנך דנידר ונידב אך מדברי רבינו שם בפי' המשנה נראה דאינה הלכה משום דכר' אליעזר אתייא ולית הלכתא כוותיה גם הרב ב"י כתב שם דכיון דבדוכתא אחריתי במסכת כריתות במחלוקת היא שנויה נקטינן כחכמים דפליגי אדר"א ולא חיישינן להאי סתמא דדילמא סתם ואח"כ מחלוקת הוא ע"כ. עוד בגמרא שם אפליגו ר' ינאי ור' יוחנן אי בעלי מומין בכלל גזירה זו אם לאו ומדסתם רבינו משמע שאינו מחלק בזה וכ"כ הרב ב"י שם עיין עליו.

הואיל והפסח וכו'. מבואר בגמרא שם וק"ל.