מעשה רקח על הלכות שחיטה יג:יד

היו שני וכו'. גם בזה יש לגמגם מה ראה לחלק בין אלו למטלית או כנפים שחילקן בשני דינים וגם חלק בלשון דבההיא דמטלית כתב הרי זה משלח וכו' ובאלו כתב בלשון מעשה והזהרות ביותר שכתב הרי זה לא יקח ואם לקח ישלח וכו' נראה שדעתו ז"ל משום דבגמרא במטלית ובכנפים אמרו מהו שיחוצו ובאלו לא אמרו אלא מהו בסתם משום דמטלית וכנפים אין דרך להיות דבר זה משא"כ שני סדרי ביצים וביצים מוזרות וכו' דרכן בהכי.

או שהיתה אם ע"ג אם או שהיה הזכר וכו'. דרכן של העופות להתחמם זה ע"ג זה והתרנגולים ובני יונה דרכן להתחמם בארץ ויולדות והיינו דספנא מארעא ולכך חילק אלו ממטלית וכנפים והחמיר באלו ביותר דכיון שדרכן בהכי י"ל דהיינו נוגעות בקן ממש שאין לנו לחייבו מלקות כיון דסלקא בתיקו אלא דאכתי איכא למידק דלמה בשני סדרי ביצים נקט לשון כנפים נוגעות ובביצים מוזרות נקט לשון רביצה ומהגמרא משמע דשוין הם ברביצה ואולי רצה להשמיענו דכיון ששני סדרי ביצים הם שלימים אפילו אינה רובצת ממש הדין שוה משא"כ בביצים מוזרות שאינן ראויין כתב לשון רביצה ודו"ק .