מעשה רקח על הלכות שחיטה יב:א

השוחט וכו' הבשר מותר. היינו מדאמרינן בפ' כל הבשר (חולין דף קט"ו) לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי היא בבל תאכל ופריך אותו ואת בנו ליתסר ומתרץ מדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי ופירש"י אותו ואת בנו אינו אלא מחוסר זמן שהיום אסור ומחר מותר ע"כ והנה הרב ב"י יו"ד סי' ט"ז הביא משם הרא"ש דבעל הלכות גדולות אסרו בו ביום באכילה ופי' הר"ן ז"ל משום קנס אי נמי יליף לה ממעשה שבת ע"כ והיינו ודאי מדרבנן דאפילו מעשה שבת גופיה מדרבנן דהא מתרצינן התם כי קדש היא לכם היא קדש ואין מעשיה קדש והרב כנה"ג צדד להסכים דעת הה"ג דגם רבינו ס"ל דבו ביום מיהא אסור עיי"ש ואינו נכון כלל חדא דא"כ הו"ל לרבינו לפרש ועוד דסתם תלמודא מסייעתו דכי קאמר מדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה מכלל וכו' ומדלגבוה אסור לגמרי גם להדיוט שרי לגמרי וא"ת דהתם מדאורייתא קאמר מ"מ אפי' הך דה"ג הוי חדוש דבמקרא אין שום גלוי לזה ומהיכא תיתי דגם רבינו יסבור כן כיון שהתיר סתמא ותו דאין שייך קנס דהרי הוא לוקה וקים ליה בדרבה מניה ודו"ק.