מעשה רקח על הלכות שחיטה א:ו

שחט למעלה וכו'. כתב מרן ז"ל דקשה דתורבץ הושט וכרס שניקבו לא הויא אלא טריפה ולא נבילה וי"ל דמשו"ה לא אמר רבינו פ"ג הרי זה נבילה ומטמאה במשא אלא אם אכל ממנה כזית לוקה וכו' ע"כ. ולכאורה איני רואה קושיא ולא תירוץ דמה שהקשה מתורבץ הושט שניקב וכו' יש לחלק בין דרך שחיטה לדרך נקיבה דכשניקבה לא מתה להדיא משא"כ בשחטה וגם מה שתירץ אינו מיושב דכיון שכתב רבינו ה"ז נבילה ואם אכל לוקה משום אוכל נבילה הרי מדשנה בדבר משמע דדינה כנבילה גמורה וכמ"ש פ"ג דין י"ח ועיין מ"ש שם בע"ה בדין י"ט.