מעשה רקח על הלכות תשובה ג:יד

ויש עבירות קלות מאלו. כתב מרן ז"ל ועוד מנ"ל שאלו קלות מהראשונות דמי חמיר בעל לשון הרע ממבזה מועדות וכו' ע"כ ויש לומר דאה"נ דחמיר וחמיר שהרי גורם להרוג נפשות ומחריב את העולם וקראו רבינו גם כן כופר בעיקר כמו שמבואר בדברי רבינו פ"ז דהלכות דעות תדע עוד דבגמ' אמרו שלשון הרע שקול כנגד ע"ז ג"ע וש"ד וכמ"ש רבינו שם. ומ"ש מרן ואפשר לומר שמיפר בריתו של אברהם אבינו היינו מושך בערלתו. וכן הובא בירושלמי דפאה פ"א המפר ברית זה שהוא מושך לו ערלה וכ"כ בפ' חלק ועיין מ"ש לעיל. עוד הקשה מרן ז"ל דלמה לא מנה גם מגלה פנים בתורה וי"ל דבפרק חלק אמרינן דמגלה פנים בתורה היינו מבזה ת"ח וכו' ופסק כרב ור' חנינא וכו' וכיון דהוי מידי דספיקא פסק לקולא ע"כ והדבר תמוה הרבה איך אפשר שנעלם מעיני כבודו של מרן הקדוש דברי רבינו בהל' י"א ששם מנה המגלה פנים בתורה שהוא העושה עבירות ביד רמה כיהויקים וכבר נתעורר בזה הר"ח אבולעפיה נר"ו והרב בעל מעיל שמואל ז"ל וגם הרב לח"מ ז"ל כתב דהיינו מאי דאמרו בגמ' כמנשה מלך יהודה נראה דפירש דברי רבינו גם כן דקאי המגלה פנים בתורה שאמרו כן בגמרא ללישנא קמא ומרן ס"ל דרבינו פסק כלישנא בתרא ובודאי שאם נאמר דרבינו פסק כלישנא קמא מתיישב שפיר דברי רבינו שכאן הזכיר דין מגלה פנים בתורה ולקמן הזכיר דין האפיקורוס שהוא המבזה ת"ח שהוא קל ממנו כדמשמע מהש"ס ולא הוצרך להזכיר דין המבזה חבירו לפני ת"ח שהרי אינו אפילו אפיקורוס אלא קיל טפי ללישנא קמא לסברת רב ור"ח וכ"כ הר"ח אבולעפיה נר"ו. ובזה מתורץ גם כן מה שהקשה מרן לעיל סוף ד"ה ג' הם ישראלים וכו' דלמה השמיט רבינו האפיקורוס האמור בש"ס שהוא המבזה ת"ח או המבזה חבירו בפני ת"ח וכתב במקומה מה שכתב כלומר סוג של אפיקורוס אחר ולפ"ז לא קשיא דכיון דאותו אפיקורוס האמור שם הוא קיל ממגלה פנים בתורה לכך ס"ל דבכלל עבירות קלות הוא לגבי הני ומאי דקרו ליה אפיקורוס היינו כשהרגיל עצמו בזה ולא אם עשאו פעם אחת כמו אלו תדע עוד דאיכא מאן דס"ל דאפיקורוס היינו מבזה חבירו בפני ת"ח ואין סברא כלל לומר דבפעם אחד יקרא אפיקורוס לענין העונש שהזכיר רבינו בהל' ו' אלא ודאי דלא אמרו כן אלא כשהרגיל עצמו בכך. ומאי דנראה להליץ בעד מרן ז"ל דלא לשוינהו טועה בדבר משנה ח"ו היינו דמרן ז"ל עיני כבודו פקח במ"ש רבינו בפירוש המשנה למסכת אבות פ"ג שכתב וז"ל מגלה פנים בתורה הוא מי שעובר על מצות התורה בפרהסיא והוא תכלית הכפירה כמו שאמר השם יתברך והנפש אשר תעשה ביד רמה וענין מגלה פנים יגלה פנים ויעיז וזהו לשון כפירה והוא מפורש כן בגמרת פאה אמרו המגלה פנים בתורה העובר על דברי תורה בפרהסייא כיהויקים בן יאשייהו ע"כ וזהו בגמרא ירושלמי פרק א' דף ט"ז ע"ב יעו"ש והובא גם כן שם בפ' חלק ורבינו שכתב כאן כיהויקים נראה דמסכים הולך עמ"ש שם שהוא מהירושלמי ומנשה בן חזקיה שאמרו בש"ס דילן היינו שהיה דורש דרשות של דופי כמ"ש רש"י ז"ל ועושה עבירות ביד רמה שכתב רבינו לאו היינו זה כלל דדורש דרשות של דופי אף שלא יעשה שום מעשה הוא חייב וכאן כתב רבינו דבעינן שיעשה עבירות ביד רמה בפרהסיא דוקא והשתא ראה מרן הקדוש דרבינו פסק לקמן דהמבזה תלמיד חכם אין לו חלק לעולם הבא דדין זה הוא האמור בש"ס דילן גבי ההיא פלוגתא דרב ור' חנינא וכו' משמע דס"ל דלא פליג הירושלמי אש"ס דילן דאפשר דתרי גווני מגלה פנים בתורה איכא ומעתה הקשה עליו דלמה לא מנאו גם כן ולזה תירץ דפסק כלישנא בתרא וכו' ומעתה למפרע תפול הקושיא שהקשה לעיל דלמה לא מנה דין האפיקורוס אף שהיא בסגנון אחר מכל מקום קשיא זה נראה לענ"ד בדעת מרן ז"ל בקצת דוחק. עוד כתב מרן וז"ל ומה שמנה רבינו קורא לחבירו בכינויו ומתכבד בקלון חבירו לא ידעתי מקום שבו יאמרו שאין להם חלק לעולם הבא וכו'. כתב הפר"ח ז"ל דזה איתא בבראשית רבא דף א' ע"ד ובירושלמי פ' אין דורשין ועיין בפ"ו מהל' דעות הל' ג' ע"כ.