מעשה רקח על הלכות פרה אדומה ב:ז

חצירות היו בירושלים וכו'. לשון המשנה פ"ג דפרה באו להר הבית וירדו הר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום ע"כ ורבינו העתיק חצירות ובזה מתורץ מה שהקשה המל"מ ז"ל על מ"ש רבינו פ"א דבית הבחירה דהמזבח אין בונין אותו ע"ג כיפין ולא ע"ג מחילות ע"כ דממשנה זו משמע שכל הר הבית ובכללו מקום המזבח היה בנוי ע"ג כיפין עיי"ש וכפי דקדוק לשון רבינו אין כאן שום קושי דודאי לא היו עושים הכיפין אלא למקומות שצריכין שיעור ולא בכל הר הבית:

ומביאין היו נשים וכו'. הר"ש והרע"ב ז"ל פי' דמגדלות אותם עד ח' שנים שלא ראו קרי בודאי אבל משם ואילך יש לחוש ואכתי קשה דהא עכ"פ הם טמאים מגע נדה מכח אמם וכמ"ש רבינו בריש הלכות מטמאי משכב ומושב עיי"ש תירצו התוס' בזבחים דף קי"ג דלא חשו אלא לטומאת מת ולטומאה היוצאה מגופן עיי"ש וקשה קצת על התוס' יו"ט פ"ג דפרה משנה ד' שכתב דמסתמא הם טמאים טומאת לידה עיי"ש דהרי הדבר ודאי בלי ספק, וממ"ש רבינו

ומטבילין היו התינוקות וכו' שמא נטמאו בטומאה אחרת אין לדקדק דאפשר שטבלו כבר לטומאת לידה: