מעשה רקח על הלכות פרה אדומה יג:ג

כל וולד וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל הליץ עליו אך במ"ש דיש לפרש בענין אחר שחששו שמא יפלו ממי חטאת המקודשין על הסנדל ויטמאוהו וכן פירש הר"ן בלשון שני ע"כ כתב עליו התוס' יו"ט ז"ל ולא הבינותי דבריו שהרי הר"ש סיים בה דהנופלין נפסלין בהיסח הדעת וא"כ היינו כפי' הראב"ד ע"כ ולענ"ד אפשר דכוונת מרן ז"ל דבלשון שני דקאמר אינו אלא אעיקר הפירוש אבל לא על הטעם דהיסח הדעת וכוותיה ולא מטעמיה: