מעשה רקח על הלכות פרה אדומה א:א

ואם היתה זקנה כשרה. קשה דבפ"א דמעשה הקרבנות הל' י"א פסק רבינו דהזקן אין מקריבין אותו ואיך הכשירה כאן ועוד דכאן פסק דפרה נקראת בת ג' או ד' ושם פסק בבקר עד ג' שנים עיי"ש וקושיא זו תקשי אמתני' פ"ק דבתר דמייתי פלוגתא דר' אליעזר וחכמים בפרה דרבינו פסק כחכמים מייתי פלוגתא דר' יוסי הגלילי וחכמים דס"ל דפרים בני שלש ואין מביאים זקנים מפני הכבוד והתוס' יו"ט ז"ל כתב שם דבפרה שכל מעשיה בחוץ לא שייך טעמא דמפני הכבוד ע"כ ואף בסתם קרבנות אינו אלא למצוה ולא לעיכובא כמ"ש שם בשם הרב קרבן אהרן ז"ל ואף דרבינו פסק לקמן הל' ז' דכל הפיסולין למזבח פוסל את הפרה הואיל וחטאת קריה רחמנא מ"מ לאו דוקא לכולהו מילי כמבואר ולאידך קושיא יש לחלק בין פרה לפר ודו"ק שוב ראיתי להמל"מ ז"ל שהאריך בזה עיין עליו:

ומגדלין אותה שנאמר וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו דלא מן השם הוא זה אלא שאין מקדישין מחוסר זמן וכתב מרן ז"ל דדברי רבינו לקוחים מהספרי כתב הראב"ד א"א וכו' ואין זה מוכרח דאי משום הא כבר היה אפשר שיקחו אותה עגלה ולא יקראו עליה שם עד שתעשה עגלה וכו' ע"כ והקשה עליו הרב חיים אבועלפיה ז"ל פרשת חקת דליתא דהא ממעות תרומת הלשכה לוקחים אותה כדתניא בספרי ואם אינו קורא עליה שם על מה יתחללו מעות הקדש וכו' וצ"ע ע"כ וי"ל דתקשי ליה הכי על הספרי מעיקרא דלמאי איצטריך מיעוטא דקרא תיפו"ל דאין הקדש מתחלל אלא על חפץ שתופס קדושת המעות ובודאי דאין ליקח עגלה אלא מאי אית לך למימר או דלב בי"ד מתני עליה או שיקחו אותה ממעות אחרים כיון שעדיין לא נתקדשה וכשתהיה כשרה יחללו עליה מתרומת הלשכה ונמצאו דברי מרן ז"ל מכוונין: