מעשה רקח על הלכות קריאת שמע ד:ג

מי שמת לו מת וכו'. ריש פרק מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ופי' רש"י פטור מלקרות קרית שמע לפי שהוא טרוד במחשבת קבורתו הויא דומיא דחתן דפטור משום טרדא דמצוה ע"כ ואם רש"י ז"ל גריס במתניתין כגירסתנו ומכל מצות האמורות בתורה מסכים לדברי רבינו לפי מה שכתבנו לעיל וכן כתב מרן ז"ל דחתן גם כן פטור מכל המצות ועיין להר"ן ז"ל שם שהביא מחלוקת בזה על פי נוסחא אחרינא דלא גרסי בהך מתניתין ומכל מצות האמורות בתורה.

עד שיקברנו. משמע דאחר שנקבר תכף חל עליו חובת קרית שמע והרב מגן אברהם סי' ע"א כתב דמיד כשמתחילין להשליך עפר על המת יקרא ויתפלל וכן עשה מהרי"ל ז"ל ע"כ וכן נוהגים.

מפני שאין דעתו פנויה. כיון ז"ל לומר שאין הטעם כדי שיהא פנוי להשתדל בצרכי המת שאפילו יש לו מי שישתדל פטור כדמשמע בגמרא מרן ז"ל.

וכן החופר וכו'. שם דף י"ד ברייתא ומבואר במסקנא דאם היו שנים אחד חופר ואחר קורא ומכיון שכתב רבינו וכן וכו' לא הוצרך לבארו דודאי דינו שוה לדין המשמר שהזכיר וכ"כ מרן [בכ"מ] ובבית יוסף סימן ע"א כתב דנראה דהיינו בחופר כוך שהוא חופר בכותל ובסלע שהחופר עצמו מוציא העפר אבל בקברות דידן שהם בעומק כעין בור שצריך שנים אחד לחפור ולשים העפר בתוך הקופה ואחד מלמעלה להוציא הקופה עם העפר וגם יכולים שנים או שלשה לחפור בבת אחת כל הצריכים לעשות ביחד פטורים וכך הם דברי הרמב"ן ז"ל וכו'.