מעשה רקח על הלכות קרבן פסח א:יד

ותולין ומפשיטין את כולו. כתב מרן ז"ל לאפוקי מר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא דאמר בתוספתא פ"ד י"ד שחל להיות בשבת לא היה מפשיט אלא עד החזה עיי"ש ויש לתמוה בתרתי חדא דלמה לא כתב דפסק כרבנן דפליגי עליה דר' ישמעאל ועוד דלמה הוצרך להתוספתא דפ"ד הלא הובאה בפרק כל כתבי (שבת דף קט"ז) דרבנן ילפי לה מכל פעל ה' למענהו וכבר נרגש מזה התוס' יו"ט ריש פרק תמיד נשחט הביאו הכנה"ג ז"ל. והרב לח"מ ז"ל הקשה דגם לרבנן אוקמוה שם דשקיל ליה בברזי דהיינו בחתיכות קטנות כי היכי דלא ליהוי פסיק רישיה ותירץ דרבינו ס"ל דלא כהתוספות שכתבו בפסחים דגם לרבנן הוי הכי אלא דלרבנן שרי כולו להדיא והרואה יראה שכ"כ התוס' עצמם בפרק כל כתבי ועוד הקשה הר"ח אבולעפיה ז"ל בלשונות דף ה' דגם לרבנן יש חילוק בפתורא דדהבא או ביומא דאסתנא למר כדאית ליה וכו' א"כ היה לו לרבינו לחלק וצ"ע ע"כ. ולענ"ד נראה דאין כאן קושיא חדא דלרבא ורב יוסף הוא דקאמר הכי דאיכא בינייהו הא, אבל לפי האמת לכל חד מנייהו, רבנן לא חילקו בדבר ותו דבתר הכי קאמר תלמודא מאי אהדרו ליה חבריא לר' ישמעאל בנו של ריב"ב הכי קאמרו ליה אם מצילין תיק הספר עם הספר לא נפשיט את הפסח מעורו הרי דכפי טעם זה אין שום חילוק בדבר ותדע עוד דגם לאוקמתא דשקיל ליה בברזי כתבו התוס' דרבנן שרי להדיא משום דלדברי ר' ישמעאל קאמרי עיי"ש: