מעשה רקח על הלכות שבועות י:יא

האשה שהשביעה וכו'. בגמרא דף ל"ב אמרו הכל מודים בעד מיתה שהוא פטור דא"ל לדידה ולא א"ל לבי"ד וכו' הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב דלא אמר לדידה ולא א"ל לבי"ד ורבינו לא ביאר זה נראה שכיון שכבר הקדים שאין העדים חייבים אלא בשבועה וכפירה בבי"ד כמ"ש ברפ"ט מעתה הדבר מבואר מעצמו. שוב ראיתי למהרח"ש בקונטרס עיגונא דאיתתא דף ג' ע"א שעמד במה שלא הזכיר רבינו דין הפיטור דהוי רבותא דאע"ג דמפסדת כתובתה בכפירתו אפ"ה כיון דמעיקרא היתה יכולה לילך לבי"ד ולומר מת בעלי סתם היא גרמה לה וכו' וצ"ל דהא פשיטא ליה להרמב"ם דפטור כיון דהיא גרמה פסידא וס"ל דעיקר רבותיה דרב פפא הוא דין החיוב וכו' והרב כנסת הגדולה כתב באופן אחר והעיקר נראה לענ"ד כדברי הרב והוא מסכים וקרוב למ"ש תהלה להשי"ת: