מעשה רקח על הלכות שבועות י:א
Maaseh Rokeach on Oaths 10:1 · מעשה רקח על הלכות שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →או שהיה המלך אחד מעדיו וכו'. שם דף ל"א אמתני' דאינה נוהגת אלא בראויין להעיד לאפוקי מאי א"ר פפא לאפוקי מלך ורב אחא בר יעקב אמר לאפוקי משחק בקוביא מ"ד משחק בקוביא כ"ש מלך ומ"ד מלך אבל משחק בקוביא מדאורייתא מיחזא חזי ורבנן הוא דפסלוהו ע"כ משמע מהך סוגיא דפיסולו של מלך מדאורייתא הוא וכן פירש"י ז"ל דמדכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך והבא להעיד צריך לעמוד לפני הדיין ודרך בזיון הוא לו ע"כ. ולכאורה קשה טובא דאמתני' דפ' כהן גדול דקתני המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו קאמר בגמרא אמר ר' יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי בית דוד דן ודנין אותו וכו' ומלכי ישראל מ"ט לא משום מעשה שהיה דשמעון בן שטח עם ינאי המלך וכו' עמוד על רגליך ויעידו בך וכו' באותה שעה גזרו המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו ע"כ משמע דמדין תורה גם המלך יש לו לעמוד ולהעיד ואין לומר דלאו שפיר עבד דהא משמע שלא נענשו אלא בשבילו וכמ"ש ז"ל ועוד דהא באותה שעה גזרו וזה נראה ודאי דפליג אסוגיין. ותו קשיא לי דרבינו פ"א דהלכות עדות הל' ג' פסק דכהן גדול אינו חייב להעיד אלא עדות שהוא למלך ישראל בלבד וכו' ומדלא כתב למלך סתם אלא הוסיף תיבת ישראל משמע כפשוטו דלא מיבעיא למלכי בית דוד אלא אפילו למלכי ישראל יש לו להעיד דהא במלך ישראל סתם נכלל בו ודאי גם מלכי בית דוד וזה נראה הפך הסוגיא הנ"ל דגזרו באותה שעה דמלך לא מעיד ולא מעידין אותו ועיין למרן ז"ל שם. ותו קשה דשם פי"א הל' ט' כתב רבינו להדיא דמלכי ישראל לא מעידין ולא מעידין עליהם מפני שהם אלמים וכו' הרי שכתב הפך מ"ש פ"א ועוד הטעם שכתב מפני שהם אלמים וכו' אף שהוא אמת מ"מ נראה הפך הסוגיא שהזכרנו דנראה דמדאורייתא הוא דלא חזו להעיד גם בפ"ג דהל' מלכים הל' ז' כתב וכבר ביארנו שמלכי בית דוד דן ודנין אותם ומעידין עליהם אבל מלכי ישראל גזרו חכמים שלא ידון ולא דנין אותו ולא מעיד ולא מעידין עליו וכו' וגם זה נראה הפך מ"ש פי"א דהלכות עדות והנה מדברי מרן ז"ל פ"ג דהל' מלכים נראה שהמלך אינו מעיד לשום אדם מדין תורה לדעת רבינו ממה שסיים שם וכ"ש למלך וזה נראה כמסכים לסוגיין דפיסול המלך להעיד הוא מדין תורה מקרא דשום תשים וכו' וכפירש"י ז"ל וכו' מעתה מצינן למימר דבין מלכי ישראל ובין מלכי בית דוד אינן רשאין להעיד מד"ת והגזרה לא היתה אלא בענין הדין ולהעיד עליהם דומיא דעובדא דשמעון בן שטח אלא דאכתי קשה מדברי מרן ז"ל שם שכתב דמלך אינו מעיד דלא גרע מכהן גדול ע"כ ותמיהא מילתא טובא דהא גמרא ערוכה היא כאמור וצ"ע: