מעשה רקח על הלכות נזירות ה:יח

ובא חבירו ופרע (עליו) גג התיבה מעליו מדעתו ה"ז לוקה. שם דף מ"ג וכתבו התוס' ז"ל צ"ל דהוא מסייע להסיר המעזיבה דהא בהתרו בו למלקות איירינן עכ"ל כוונתן מבוארת דהא בעינן שיעשה מעשה לשיתחייב עליו מלקות ונראה שלתכלית זה הוסיף רבינו תיבת מדעתו אלא דאין במשמעות תיבת מדעתו סיוע כדברי התוס' אלא בפיו שא"ל לפרוע ועקימת שפתים הויא מעשה כמ"ש רבינו או שהרכין בראשו דגם הוא הוי מעשה כמ"ש רבינו פי"ב דהל' ע"ז הל' ז' ובפ"ג דהל' אבל הל' ו' הזכיר רבינו דין זה גבי כהן גדול ולא הזכיר תיבת מדעתו צ"ל דסמך אמ"ש כאן בהכרח אך דברי מרן שם (כאן בלוי וחבל על דאבדין) ואין להקשות ממ"ש בדין הבא דבעמידה בעלמא באהל המת אחר שהתרו בו יתחייב דהתם שאני שהמעשה עשאו בשעה שנכנס אך ממ"ש רבינו (כאן בלוי עד סוף הלשון וחבל על דאבדין):