מעשה רקח על הלכות נזירות ג:ח

הריני נזיר שלשים יום ויום אחד ה"ז נזיר נזירות אחת של אחד ושלשים יום. דף ז' אמתניתין דהריני נזיר שלשים יום ושעה אחת וכו' אמר רב ל"ש אלא דאמר ל"א יום אבל אמר שלשים יום ויום אחד נזיר שתים סבר לה כרבי עקיבא דדריש לישנא יתירא דתנן לא את הבור ולא את הדות וכו' ע"כ. מעתה יש לתמוה על רבינו שפסק דלא כרב וכר"ע ובפרט שלא מצינו חולק בדבר ויותר יש לתמוה על מרן ז"ל שהביא דברי רב על דברי רבינו כאילו רבינו פסק כן ודוחק לומר דמרן ז"ל היה גורס בדברי רבינו הריני נזיר שלשים יום ויום אחד כמו שנראה מתחילת דבריו דא"כ העיקר חסר איך הזכיר דברי רב על מה שלא ביאר רבינו גם ראיתי להרב לח"מ ז"ל שכתב דט"ס הוא בדברי רבינו וצ"ל שלשים ואחד יום ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין דמה הרווחנו בהגהה זו הרי עדין תקשה לן דעיקר דינו של רב לא הזכירו רבינו והוא ז"ל מהך דרב ור"ע הקשה על רבינו אתמהא. והנה זימן השי"ת לידי ספר כת"י קדמון וכתוב בו על דברי רבינו וז"ל קשה דבהדיא אמרינן בגמ' פ"ק דנזיר אמר רב ל"ש וכו' ואפשר שסמך רבינו על הירושלמי בזה דמייתי התם ברייתא דר"ע דאינו נזיר אלא אחת וההיא מתניתא פליגא אדרב וסמך רבינו לפי שמביא שם הברייתא ואפשר דאי הוה שמיעא ליה לרב הך מתניתא לא הוה פליג עלה וצ"ע עכ"ל. ושפתים ישק משיב דברים נכוחים גם בס' קרית ספר מצאתי שכתב כדברי רבינו אשר מתוכו מובן שאין שום ט"ס בדברי רבינו כי כל הישר הולך אך למרן ז"ל נראה פשוט שגירסא אחרת היתה לו בדברי רבינו: