מעשה רקח על הלכות אישות ט:ב

קדש נשים רבות וכו'. שם ולמה שחלק הה"מ בעד רבינו ובה"ג ז"ל שאין קדושין ודיני ממונות שוין בזה ראיתי להרח"מ א"ה סי' מ"א שחלק בין האומר בתרי לישני קני את וחמור ובין האומר כלכם דכולל כלם בחד לישנא וכו' ע"כ ולא ידעתי מנ"ל חילוק זה ועוד דמפשטא דסוגיין משמע דאין לנו חילוק זה שהרי השוום יחד ודו"ק. ודע שהשלטי הגבורים כתב וז"ל ולבעל הלכות אפי' נכריות אינן מקודשות אלא אם יאמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי ואז כל אחת מהנכריות הוו מקודשות מספק וכ"כ מיימוני ז"ל ע"כ. ואם מ"ש וכ"כ מיימוני קאי לכל מ"ש לעיל קשה דרבינו כתב הרי כלן מקודשות דמשמע קדושי ודאי ולא קדושי ספק והרב כתב דלנכריות הוו קדושי ספק. ואולי דלא קאי אלא אעיקרא דדינא דנכריות אינם מקודשות כלל אא"כ אמר הראויה מכם לביאה וכו' וקדושי ספק שכתב לא קאי להרב בעל הלכות. שוב ראיתי לבה"ג שגם הוא כתב סתם דהנך אחרות מקודשות דמשמע קדושי ודאי ומעתה לא ידעתי מהיכן הוליד הש"ג ז"ל בכוונת הגאונים הללו דהוו קדושי ספק להנכריות וצ"ע ומ"ש בס"ר מכם לי בש"נ וכ"י לי נמחק: