מעשה רקח על הלכות אישות ה:ח

הנכנס לבית חבירו וכו'. שם מעשה שהיה והכריחו התוס' שם דההוא עובדא איירי בעשאו שליח וכדאיתא במציעא דף כ"ב ורבינו לא פסק כן וכבר נרגש מזה מר"ן ז"ל בפ"ד דהלכות תרומות ותירץ ע"ע ועיין להריטב"א ז"ל וכמה חילוקי דינים בזה עיין להכנה"ג א"ה סי' כ"ח:

דבר שאין הבע"ה מקפיד. הרל"מ והמש"ל ז"ל נסתפקו בכוונת רבינו אי בשוה פרוטה קאמר או כשאין באותו דבר ש"פ קאמר דכיון שהוא דבר שאין בע"ה מקפיד מסתמא פחות משוה פרוטה הוא ועוד דומיא דאגוז ותמרה דסתמן אין בהם שוה פרוטה ומשום דשמא יהיו ש"פ במקום אחר יש לחוש כמ"ש רבינו פ"ד דין י"ט ע"כ. ולענ"ד נראה עם כל זה דהדעת נוטה דבש"פ דוקא איירי דאין בו אלא הספק משום דאין הבע"ה מקפיד ומקודשת מספק דאולי הקפיד וכן הסכים הוא ז"ל וכ"נ מדברי הרל"מ גופיה בתשובותיו סי' כ"ב ומדברי ריא"ז אשר סביב הרי"ף ז"ל שם והכי מסתברא דאם נאמר דבשתי ספיקות קאמר דהיינו דאין באותו דבר ש"פ יצא הדין דאם יש באותו דבר ש"פ תהיה ודאי מקודשת וכל כי האי הו"ל לפרושי ועיין למהרי"ט ז"ל ח"א סי' ק"ן: