מעשה רקח על הלכות אישות ה:ג

המקדש בפירות שביעית. קידושין דף נ"ח ואיכא למידק דבפירות שביעית כתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ודרשינן לאכלה ולא לסחורה מעתה איך נאמר דהרי זה מקודשת מאי שנא מכהן שקדש בחלקו שכתב רבינו בדין ה' שאינה מקודשת שלא הותרו אלא לאכילה. והנה התוספות ז"ל כתבו דבדיעבד קאמר הכא דמקודשת עיין עליהם אבל רבינו שלא חילק בזה צ"ל שאני התם דהוי ממון גבוה ולכך אינה מקודשת אפילו בדיעבד. א"נ יש לומר דפירות שביעית אף שנאסרו לסחורה הרי הותרו לכמה הנאות ולאו דוקא לאכילה וכמ"ש פ"ה דשמיטה ויובל ע"ש והתוספות בפסחים דף נ"ב הוסיפו דיש סחורה שמותרת בפירות שביעית ע"ש. והרמ"ך ז"ל בכ"י כתב וז"ל יפה פירוש זה אעפ"י שלא פירשו כן רבותי שהם פירשו שכר הבאה ומילוי ממש ולפירוש' קשיא דהא קי"ל דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף והיכי הויא מקודשת דהא הוי כמקדש במלוה מ"מ לישנא דגמרא לא א"ש לפירושו דהא קאמר כאן בשכר הבאה ומילוי משמע דבשכר קתני (ועוד דהמקדש באפר פרה אדומה לא הוזכר בגמרא) וצ"ע עכ"ל: