מעשה רקח על הלכות אישות כג:ג

אבל מוכרין את הפירות וכו'. בגמרא לא מוכח הכי מדאבעיא לן התם כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירי פירות מהו שיאכל פירות וכו' ומסיק כיון דאכלינהו לפירות פירי פירות מהיכא וליטעמיך וכו' אלא בדשיירה ה"נ בדשייר ע"כ משמע להדיא דאינו יכול לכופה למכור אלא שהדבר תלוי ברצונה וכו' והה"מ ז"ל כתב דפסק כדברי התוספתא והירושלמי אם לא שנאמר דרבינו מפרש מ"ש בגמרא בדשיירה ר"ל ברצון הבעל או שהיה גורס בדשייר וקאי הבעל והיא הגרסא ששלל רש"י ז"ל וא"כ משמע ליה דגם לפי תלמודא דידן הבעל יכול לכופה וכן מצאתי בספר שדה יהושע שנדפס על הירושלמי מחדש וגם הליץ עוד על רבינו מההיא דפרק חזקת הבתים שהביא הרא"ש ז"ל ונסתייע מדברי התוספות אשר שם ע"ע: