מעשה רקח על הלכות אישות יח:ג

נפל הבית או שלא היה לבעלה בית. כצ"ל. ובגמרא תני רב יוסף בביתי ולא בבקתי וגירסת הרי"ף והרא"ש ולא בעקתי ופי' שאם היה לו בית צר שאין יכולים לדור בו היא עם היתומים מתנאי כתובה הוא שאינה יכולה להכריח היתומים שיניחוה במדור שהיתה דרה עם בעלה אלא שוכרין לה מדור לעצמה והם דרים באותו בית ורבינו לא הזכיר זה וגם הפוסקים לא נרגשו מזה ולא ידעתי למה. והטור סימן צ"ד כתב פלוגתא בין רבינו לשאר פוסקים אם המזונות תלויים בדירה או לא ולא נרגש מזה גם הרב"ח הגיה בדברי רבינו בדין זה ולא נרגש מזה וצ"ע. שוב ראיתי להרמ"ך ז"ל בכ"י שהשיג על רבינו ז"ל ומתוך מה שדקדק ז"ל מבית למדור נראה לענ"ד לתרץ בעד רבינו שהוא מפרש בביתי ולא בעקתי מלשון עקא דר"ל צר מכח שנשבר או נפל או שהוא פורע שכר דיתכן שהיו פורעים הרבה כשהיה אביהם חי ועכשיו שמת הם רוצים לקמץ וזהו שכתב נפל הבית או שלא היה לבעלה בית אלא בשכר דאין להכריח היורשים להניחה באותו בית כיון שיש צרות בדבר מחמת אלה הדברים ונמצא שהזכיר דין זה להדיא ואתי שפיר נמי ששינה ממדור לבית משום דהכא דקאי לתנאי הכתובה הוצרך לכתוב לשון בית וכן נראה שהבין ה"ה ז"ל: