מעשה רקח על הלכות אישות יז:ט

הערב לאשה וכו'. כתב הרמ"ך בכ"י וז"ל והראב"ד השיג על רבינו במ"ש דאעפ"י שקנו מידו אינו חייב לשלם ובפ' כ"ה דמלוה ולוה דין ו' השיג על רבינו מדין האב לחוד דאעפ"י שלא קנו מידו אולי חזר בו מכח הסוגיא שהזכיר הרמ"ך ז"ל אף שהה"מ נראה דלא היה גורס כגירסתינו בדברי הראב"ד ז"ל. ודע שהרב כנה"ג א"ה סי' ק"ב הביא משם כמה פוסקים דדוקא האב הוא דמשתעבד ע"י קנין אבל חמותה לא ע"ש ובאמת הכי מוכח לשון הסוגיא סוף פרק גט פשוט:

המגרש את אשתו וכו'. ק"ק דאמאי לא פירש דידירנה ע"ד רבים שבזה אף אם יחזירנה אינו יכול להפר וכ"מ בפי' רשב"ם ז"ל ואולי דסמך למ"ש בפ"י דהלכות שבועות: