מעשה רקח על הלכות אישות טז:כז

א"ל הבעל וכו'. מתוך שיכול וכו' איכא למידק דהא באומרו לא גרשתיך יתחייב בשאר כסות ועונה ולא הוי מגו לענין התוספת וי"ל דהה"נ דגם בשבו' לא יתחייב דהו"ל כטוענו חטין והודה לו בשעורין ועיין להתוספות שם דף פ"ט ויש מקום עיון בדברי הרב"ש סי' ק' ס"ק ט"ל ע"ע:

ונתן לה את העיקר. קשה דלסברת הת"ק אינו נותן לה כלום ואי פסק כרשב"ג זה אינו בזמן הסכנה כמ"ש רש"י שם. וראיתי למרן ז"ל פ"ט דה' שמיטה שכתב דרבינו מפרש דכיון דבזמן הסכנה תקנו שתגבה אשה שלא בגט וב"ח שלא בפרוזבול אעפ"י שעבר הגזירה נאמן שלא לחלק בין זמן לזמן וכ"נ באמת מדברי רבינו בפי' המשנה שכתב דבין במקום שכותבין כתובה בין במקום שאין כותבין אשה גובה שלא בגט וע"כ אינו אלא מהטעם שכתב מרן ז"ל ומה שלא ביאר כאן רבינו הטעם סמך למ"ש שם והרל"מ בסוף דבריו תמה על רבינו בזה והוא פשוט כנז':