מעשה רקח על הלכות אישות יד:כג

מתה אשתו וכו'. משנה וגמרא בכתובות דף מ"ז וכתב הרב המגיד וגם רבינו לא כתב אלא לשון המשנה וכו' ע"כ. ודבריו תמוהין לכאורה דהרי רבינו הזכיר גם מה שאמרו בגמ' כמבואר אלא נראה דכוונתו עמ"ש ואפילו עני שבישראל וכו' דכפי הגמ' קאי אאורחיה דידיה ולאו אורחה דידה ורבינו סידרם אעיקרא דמלתא כפשטה דמתניתין וק"ל:

שהאשה עולה וכו'. בגמרא אמרו כן כשכבודו יותר מכבודה ורבינו סדרו כשכבודה יותר מכבודו ומשמע בגמ' דבאורחא דידה ולאו אורחיה דידיה כ"ע מודו שיעשה כפי כבודה וא"כ אף דרבינו ס"ל דלא יש חילוק בין כשכבודו יותר בין כשכבודה יותר מ"מ הו"ל לסדרם על הסדר ולהקדים כבודה יותר ושוב הול"ל כשכבודו יותר שהאשה עולה וכו' אך נראה שדברי רבינו על נכון שהרי מתחילה כתב אם היה עשיר הכל לפי כבודו כלומר היכא דכבודו גדול מכבודה דבהא הוא דאפליגו ר"י ות"ק ושוב הוצרך להודיענו היכא דכבודה יותר שהוא מוסכם אליבא דכ"ע מטעם דעולה עמו וכו' וכיון דהאי טעמא שייך באמת לשני החלוקות כתב הדברים כסדרן לפי פסק ההלכה אך על הטור ז"ל יש לתמוה וכמ"ש לקמן בס"ד ובנ"א כ"י כתוב בדברי רבינו אפילו לאחר מיתה שנאמר והיא בעולת בעל בעלייתו של בעל ולא בירידתו ועיין פכ"א דין י"ד: